היום החמישי של אתגר החמלה של טארה בראך

היום החמישי באתגר החמלה של טארה בראך

השיחה והתרגול שטארה מציעה היום הינו בנושא של חמלה לאנשים בחיי היום יום שלנו.

היא ציטטה את רומי – "הדרך הינה לא זו של חיפוש אחר אהבה אלא של מציאת המחסומים שאנו מציבים בדרכה."

מה עוצר אותנו מלחוש חמלה לאנשים הקרובים אלינו? בעיקר כשהם מתמודדים עם כאב, מצוקה, מתח ולחץ?

פעמים רבות במקום להיות חומלים אנחנו נעשים חסרי סבלנות, כנראה בגלל הפגיעות והפחדים שלנו. במקום להיות עם הכאב, אנחנו לפעמים נמנעים ממנו באופן אוטומטי. המפתח הוא להישאר בנוכחות.

כשאנחנו באמת נוכחים – יש שלוש איכויות חשובות שמתקיימות

התעניינות כנה – להקשיב עם תשומת לב ונוכחות מלאה, כדי להבין מה והיכן כואב.

הקשבה מלאה – להישאר ולאפשר מרחב מכיל ומקבל, לרב אנחנו ממהרים לחשוב על תגובה חכמה כפתרון או לשתף במשהו דומה מחיינו, במקום להקשיב עם כל תשומת הלב הראויה.

להרגיש עם – ללמוד להיות עם, להרגיש. לתת לעצמנו להרגיש את הפגיעות של האחר, לתת לעצמנו להיפתח. מיינדפולנס מאפשר לנו לזהות ולא להזדהות. אמפטיה – בלי מיינדפולנס, מפעילה את אזורי הכאב במוח. אמפטיה עם מיינדפולנס מפעילה את אזורי ההנאה במוח. דן סיגל גם שוחח על כך ביום השני כאשר תיאר את השחיקה של רופאים.

טארה הציעה תרגול של מיינדפולנס ונוכחות עם חמלה (תרגום חופשי)

שבו במנח נוח וערני, שחררו והרפו את הפנים וכל לחץ או מתח אחר. תנו לכתפיים להרפות, רככו את הבטן, את הידיים, קחו כמה נשימות מטיבות ותנו לגוף ולמיינד להיות כאן ועכשיו.

עיברו על האנשים הקרובים בחייכם, בני משפחה ו/או חברים ובחרו במישהו שאתם יודעים שכעת עובר תקופה קשה ומאתגרת. הביאו אותם למיינד שלכם, ובראותכם אותם במיינד, התחברו לכוונה שלכם להעמיק את הנוכחות שלכם, להישאר נוכחים ולהיות קשובים וחומלים.

התחילו באיך אני בדרך כלל מגיב/ה כלפיהם כאשר הם בתוך קושי? מה התגובה הרגילה שלי? האם אני מאמינה שהם צריכים להשתנות? האם יש מחסומים בדרך לחמלה? ואם אתם חשים שיש איזושהי הגנה, התרחקות, הימנעות שלכם, או אולי כעס שלכם או כל רגש שלילי אחר, התחילו בלסלוח לעצמכם. הביאו איכפתיות וקבלה לתגובות הריאקטיביות שלכם. היו מטיבים עם עצמכם, ואם תעשו זאת, סביר להניח שיהיה לכם יותר קל לקבל את הריאקטיביות שלכם.

כעת העבירו את תשומת הלב שלכם לאדם שבו בחרתם ונתחיל בתרגול הגשם.

נתחיל עם זיהוי – נתחיל עם זיהוי הסימנים של הכאב והסבל שלהם וניתן להם להגיע אלינו, מהמקום הזה של זיהוי וקבלה אפשר לעבור לחקירה, עם סקרנות, עם אכפתיות עם לב פתוח, מה עובר עליהם? עם סקרנות וטוב לב, היכן זה כואב? מה כואב? דמיינו שהאדם הזה עונה לכם על השאלות הבאות ושאתם חשים את התשובות ואת עצמכם איתם.

מהן נסיבות החיים המכאיבות כעת? מה הכי כואב? הכי גרוע כעת?

מה את/ה מאמינ/ה לגבי עצמך כעת? מהן האמונות? האכזבות? הפגיעות? הפחדים? הדאגות שעכשיו אותו אדם חש?

איך זה בלב? בגוף? לחיות עם הכאב? עם הפצע?

אפשר לדמיין שאני אותו אדם, היכן דואב? ומה אותו מקום פגוע הכי צריך או רוצה כעת? ומה אותו מקום פגיע ופגוע מבקש כעת? מה הכי צריך? הרחיבו את המודעות שלכם לכל מה שעולה מבפנים ומבחוץ. שימו לב לנוכחות שלכם.

אם זה עוזר, אפשר להשתמש בנשימה כדי להתחבר לכאב ולפגיעות של האדם הזה ולבדוק מה אפשר לעשות כדי להקל. האדם הכואב הוא חלק מהרקמה האנושית. למה זקוק אותו אדם? להבנה? לקבלה? לסליחה? אפשר להציע את אותה עזרה וחמלה באופן אנרגטי ולדמיין את אותו אדם מקבל אותן. אפשר לדמיין את אותו אדם מתקדם לעבר יותר נחת, שמחת חיים, חופש ובזמן שלאחר התרגול, שימו לב למה שאתם חשים, האם יש תחושה של אהבה, של פתיחות, של רכות? השתהו בתחושות שלכם כעת.



המשימה היום היא להיות היום עם מישהו שמכירים שעובר תקופה קשה ולשאול אותם במילים שלכם, מה והיכן כואב להם והיו עם עניין וקשיבות מלאים ועם התחושות והרגשות,

אני אוהבת את תרגולי הגשם השונים של טארה בראך, לפעמים המילים שלה קצת מדי אמריקאיות לי, אך אני מוצאת שהתרגול של הגשם מסייע ומטיב.


RAIN – Recognize, Allow and Accept, Investigate and Nurture

ולמי שמעונין - ממליצה גם על הקבוצה של דיאלוג התובנהhttps://insightdialogue.org/relational.../insight-dialogue/


84 צפיות0 תגובות