היום העשירי והאחרון באתגר החמלה עם טארה בראך

היום העשירי באתגר החמלה של טארה בראך הוא גם היום האחרון הפורמאלי לאתגר והתחלה של דרך חדשה?

טארה הזכירה משפט זן ידוע –

יש שני דברים שצריך לעשות בעולם:

לשבת על הכרית ולתרגל

ולטאטא את הגינה


שתי הכנפיים של ציפור התבונה – מיינדפולנס וחמלה

לתרגל ולפעול בעולם.


היא המשיכה עם מספר טיפים נפלאים...


לא לבד – תמיד עדיף בחברה


ומצד אחד, לא את כל הגינה בו זמנית – לא לפזר את האנרגיה,

אלא למצוא את מה שליבנו נמשך אליו ולהשקיע בו את האנרגיה – אי אפשר לטפל בהכל.....


ומהצד האחר – גם לבדוק שאנחנו לא תוחמים את הגינה שלנו בתוך אזור הנוחות שלנו, שהטייס האוטומטי שלנו לא גורם לנו לעיוורון מסוים.


לא פשוט בכלל...

האתגר הפורמאלי עם טארה הסתיים והדרך עוד ארוכה, אני יכולה לשחזר ולמצוא כמעט בכל יום, כמה וכמה תחושות, רגשות, מחשבות ופעולות שהן פועל יוצא של עשרת הימים הנפלאים הללו. מקווה שגם אתם יכולים למצוא לפחות מתנה אחת קטנה מהכתיבה שלי עליו.

לפעמים כתבתי יותר ולפעמים פחות, הגינה שלי בהחלט מושפעת מהתנאים וההתניות שלי. אני מודה שלא כללתי חלקים נרחבים מהאתגר, ובעיקר גם לא את ההתייחסויות למשבר האקלים והצורך לאהוב ולטפח את כל הברואים כולל התייחסויות ברורות לאי אכילת פגרים והפרשות. ברגעים הללו, אני ממש מרגישה אשמה, בראש יודעת שאכן מוסרי יותר לא לגרום לברואי העולם שאני צורכת בתור מזון את הסבל האיום שהם עוברים, ועדיין אוכלת, פחות, אבל אוכלת...


6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול