על פרישה מוקדמת והתחלות חדשות

אני לאט לאט מקלפת ומניחה כאן יותר ויותר חלקים ממני, והיום או יותר נכון מחר – יהיה יום מיוחד –

היום האחרון שלי במשרה תקינה, באוניברסיטה העברית בירושלים, בתור חברת סגל מהמניין.

החל מהאחד באוקטובר – אני פנסיונרית... מרצון יצאתי לפנסיה מוקדמת בגיל 60 ולא חיכיתי לגיל 67

אז בבקשה תפסיקו לומר לי שאני נראית לגיל פרישה...

וכן, אני מודה שאני ממוזלת שזה קורה, במיוחד במצב הנוכחי.

את ההחלטה לצאת לפנסיה קבלתי עוד לפני שגב' קורונה הגיעה לביקור (ולצערי היא עדיין מתארחת).

בהתחלה עוד קצת חששתי, איך ומה יהיה, אני הרי רגילה להיות כל כך מלאה ועמוסה.

אך עם בואה של הגברת הלא רצויה והסגר הראשון, הידיעה שזו ההחלטה הנכונה, רק התחזקה,

וכעת אני שמחה שמיום חמישי הקרוב – אני כבר יותר חופשיה.

שמחה בדרך החדשה – קבוצת פייסבוק בנושא הורות קשובה וחומלת,

שמחברת ומאגדת שנים של ניסיון וטעייה, למידה וחשיבה עם המון אהבה,

מחכה למטופלים היקרים ולקבוצות הורים בזום,

ולאחר הסתלקות הגברת, גם באירוח בקליניקה שכבר מרגישה מיותמת.

עוד הכשרות לאנשי מקצוע, הדרכות, וכתיבת ספר,

אפשרות ליותר תרומה לחברה ולקהילה, ועוד זמן איכות עם המשפחה.

ולאוניברסיטה העברית – על כל אגפיה, אני מאוד מודה,

כשהגעתי לאוניברסיטה, בת שלושים, ב1990,

הרגשתי שהגעתי להר אולימפוס ולא רק להר הצופים.

הוראה מחקר עם סטודנטיות וסטודנטים נפלאים,

ניהול מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, דיקנית הסטודנטים, וועדות אתיקה שונות, ועוד,

זכיתי, תרמתי וניתרמתי ועל כל זאת ועוד – המון המון תודות. האוניברסיטה הייתה ועודנה בית.

ממשיכה כעת במחקר על למידה חברתית, רגשית ואתית באמצעות מיינדפולנס בחטיבות הביניים במימון משרד החינוך (מכירים מנהלות ומנהלים מעוניינים? הפנו אלי בבקשה), ובהוראה של קורס אחד! בלבד.

ומודה, מודה, מודה, לעצמי (ולאוניברסיטה שמאפשרת) על המתנה של פרישה, למשפחה, לחברים מחוץ לפייסבוק

ולכלכם חברות וחברים שהגעתם עד הלום, תודה ולהתראות בעוד יומיים בפנסיה.......

ומוזמנים להצטרף לקבוצה בפייס אם עדיין לא חברות וחברים בה.

https://www.facebook.com/groups/1622034987949339