רוחות רפאים ומלאכים בחדר הילדים

סלמה פרייברג כותבת כל כך יפה ומרגש על רוחות הרפאים שבחדרי הילדים, ואיך ללא הזמנה, אותן רוחות רפאים, או אם תרצו, אותה התנהלות הורית חוזרת ומשתחזרת בחדר הילדים. אפשר לחשוב על ההעברה בינדורית בדיוק כך. אנחנו משחזרים עם הילדים שלנו דפוסי התנהגות, מחשבות, רגשות ותחושות מתקופת הילדות שלנו עם הורינו. פעמים כה רבות, הורים משתפים אותי שהם ממש לא רוצים לשחזר, לא רוצים להיות כמו אמא או אבא שלהם, ובכל זאת מול עיניהם ולפעמים אף לתדהמתם - השיחזור יוצא לאור והם הופכים להיות בדיוק מה שהם לא רוצים להיות. אני חושבת היום על כך במיוחד, ביום השואה, כאשר לא סתם אנחנו מדברים על דור שני, ודור שלישי לשואה. ואיך לא? במיוחד בישראל. פעמים רבות בתוקף תפקידי כמדענית הראשית במשרד המדע והטכנולוגיה (ואז גם החלל) נשאלתי לגבי מה הם המרכיבים הפעילים, או הסיבות, שבזכותן ישראל היא סטרט אפ נשן? התשובות הרגילות והנכונות כוללות את כור ההיתוך הישראלי בצבא, את 8200 ואדוותיו, ועוד. אני בחרתי להוסיף את האספקט הקיומי שאנחנו בישראל, חיים בן מוות למוות. בן המוות של השואה של הדור הקודם והקודם לו ושל המוות האפשרי בצבא שלנו של ילדינו בכל דור ודור מאז. תוהה אם גם "האמא הפולניה" הוא סינדרום של פיצוי על המוות הכל כך מוחשי. כל אותן רוחות רפאים... מה דעתכם?

ובתרגול מיינדפולנס ובחמלה מצאתי את האפשרות לזהות, לקבל, לחקור ולמצוא את הדרך שלי למצוא את המלאכים שבחדר הילדים והנכדות במקום את רוחות הרפאים....


את המאמר המקורי ניתן למצוא כאן https://www.sas.upenn.edu/~cavitch/pdf-library/Fraiberg_Ghosts.pdf



90 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול