היום הרביעי - אתגר החמלה של טארה בראך
טארה פתחה את היום בשיחה קצרה ובתרגול של סליחה עצמית.
היא שאלה - במה אנחנו ממשיכים להאשים את עצמנו?
על מה אנחנו לא סולחים לעצמנו? מה לא בסדר עם לשחרר את האשמה? עם לסלוח ולמחול לעצמינו?
אולי – אנחנו חוששים שאם נסלח לעצמנו אף פעם לא נשתנה? או שאולי המצב יחמיר?
והמשיכה להסביר שהענשה עצמית של אשמה למשל אינה מאפשרת שינוי וצמיחה, שיפוט עצמי לא ממש עוזר לנו, כשאנו במלחמה עם עצמנו, השנאה העצמית שלנו רק מעמיקה ומחזקת את האשמה, את הבושה ואת חסר הבטחון. קרל רוג'רס כתב ש"רק כאשר קבלתי את עצמי כמו שאני, הייתי חופשי להשתנות". לכן קבלה וחמלה עצמית היא הדרך לשינוי.
טארה הקריאה שיר מקסים של דנה פולדס
Awakening Now
Why wait for your awakening?
Do you value your reasons for staying small
more than the light shining through the open door?
Forgive yourself,
Forgive yourself.
Now is the only time you have to be whole.
Now.
Now is the sole moment that exists to live in the light of your true nature.
Perfection is not a prerequisite for anything but pain.
Perfection is not a prerequisite for anything but pain.
Please, oh please, don't continue to believe
in your stories of deficiency and failure.
This is the day of your awakening.
by Danna Faulds
האתגר להיום – להרהר בשאלה: מי את/ה חש/ה שיכול/ה הכי לעזור לך לסלוח לעצמך?
הורה? בן/בת זוג? חבר/ה קרוב/ה, את/ה?
כתבו לעצמכם מכתב ממי שלפי דעתכם הכי יכול/ה לעזור לכם לסלוח לעצמכם, מה אותו אדם היה כותב לכם? כתבו את המכתב ובקשו מאדם אהוב להקריא לכם את המכתב הזה לפחות פעמיים.
היא ראיינה גם את אליזבט גילברט שכתבה את הספר המקסים – לאכול, להתפלל, לאהוב, שהפך לסרט מצליח בכיכובה של ג'וליה רוברטס.
הראיון עם אליזבט גילברט גרם לי לטלטלה פנימית. כל כך הרבה תובנות, כאב וחכמה יש בדבריה שביקשתי לעצמי להשתהות עם דבריה.
אליזבט משתפת בחייה הפרטיים מתוך אמונה שכך הכי אפשר לעזור, אני מסכימה איתה שזו דרך נפלאה לעזור וגם אני משתפת ברם לא קבל עם ועדה.. וזו בהחלט שאלה שלי לעצמי, מדוע אני לא משתפת יותר? ממה החשש? השבוע דווקא כן יצא לי לשתף מכר אהוב ולאחר מכן במשך כמה שעות טובות תהיתי אם זה היה לטובה או לא, עד שהצלחתי להיות במקום שבו אני אומרת לעצמי ששיתפתי, שזה מה שהיה לי מתאים ומותאם בזמן השיתוף ועכשיו לשחרר... והצלחתי לשחרר ולהישאר עם אי הידיעה. לא שכנעתי את עצמי שזה היה בסדר גמור ובמקום, וגם לא המשכתי לבקר את עצמי, אלא פשוט שחררתי, וכמה טוב שכך....
אליזבט מספרת על חייה האישיים, על היותה בדיכאון בעבר ואפילו עם מחשבות אובדניות ושהיא מטופלת פסיכיאטרית. היא בעיקר סיפרה על בת זוגה שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן, רייה, שהייתה מכורה לסמים קשים, שהייתה ב13 תכניות גמילה, ובבתי חולים פסיכיאטריים והתנקתה לחלוטין. רייה הייתה עבורה האדם הקרוב ביותר, המורה והמדריכה שלה. היא מספרת שכלם הרגישו נוח ליד רייה כיוון שרייה באמת לא שפטה אף אדם כיוון שידעה כמה נמוך אפשר להגיע. אליזבט מספרת שהן היו בלוויה של מכרה, והגיע הנכד שלא היה מוזמן ללוויה כיוון שהיא מכור באותה תקופה. רייה ביקשה מאליזבט להנחות את כל המשתתפים לנעול את המכוניות ולשמור על חפציהם. אליזבט הודתה לרייה שהיא דואגת לכולם ורייה הסבירה לה שהיא דואגת לאותו אדם צעיר, לא לכלם, היא דואגת לו, שכשייגמל, שלא יצטרך לשאת על מצפונו את העובדה שגם בלוויה של סבתו הוא גנב.
רייה חלתה בסרטן וסבלה מכאבי תופת. היא לא רצתה לקחת תרופות משככות כאבים ממשפחת האופיאטים כיוון שחששה שמיד תתמכר להם ותחזור להתמכרויות, אבל בשלב מסוים הכאבים היו כה עזים שהיא לקחה את משככי הכאבים ואכן היא חזרה להיות ג'נקי ומכורה וחזרה להתנהגויות קשות. אליזבט מספרת שבמשך חמישה חודשים, רייה חזרה להתנהגויות מהעבר הרחוק והלא טוב ואז אליזבט ניהלה שיחה עם הרייה הנקייה ונזכרה במה שרייה הייתה אומרת לבני משפחה של מכורים. שהם רק מאריכים את הסבל בכך שהם מנסים שוב ושוב ליצור קשר ולעזור. שהיא, רייה החליטה להתנקות, רק כאשר כבר לא היה לה אפילו לא מישהו אחד שהיא יכלה ליצור איתו קשר, ואז כשהיא היתה צריכה להחליט בן חיים ומוות, היא בחרה בחיים והתנקתה. אליזבט אמרה לה שהיא אוהבת אותה ומשחררת אותה ואת עצמה בדיוק לפי עצתה. רייה התעשתה, התנקתה והיו להם עוד שלושה חודשים טובים ומטיבים ביחד לפני שרייה נפטרה.
להקשיב לאליזבט, לשמוע את הקבלה העמוקה שלה, את ההבנה שלפעמים אי אפשר להציל, את החמלה והחסד שבה ושהיא מעניקה לעצמה ולאחרים, היתה חוויה עמוקה ביותר עבורי.
ההמלצה שלה – בכל בקר לומר לעצמנו את מה שהכי היינו רוצים שמישהו יאמר לנו... אני אוהב/ת אותך (את עצמי), אני כאן ואני אתך, ולא עוזב/ת. לומר לעצמנו מה שהיינו צריכים שיאמר לנו שהיינו צעירים יותר ואולי גם היום. לאהוב את עצמנו כפי שאנו – בכל יום אנחנו המהדורה הטובה ביותר שלנו, כי אם היינו יכולים להיות יותר, האם לא היינו? חמלה וחסד, לעצמינו ולאחרים.
ממליצה להקשיב לפודקסטים שלה ולהכיר יותר לעומק את כתיבתה. בדיוק יצא גם ספר חדש שלה – אולי נזכה גם לעוד סרט?
