top of page

להיות ברגע, על מנת שנוכל להמשיך לנוע קדימה הכי טוב שרק אפשר

האם מיינדפולנס עוזר לנו בשעת מריבה וקונפליקט עם אדם יקר לנו?

בודאי שכן!

במחקר מקסים שהתפרסם בספטמבר 2020 בדקו את הקשרים בין:

  1. סוג ההתקשרות שיש לנו: התקשרות בטוחה או חרדתית או המנעותית

  2. רמת ההתעסקות או "העלאת גירה" (רומינציה) של מחשבות 

  3. התנהגויות בעת קונפליקט

  4. ניסיון במיינדפולנס

מה מצאו?

אכן אנשים עם התקשרות לא בטוחה נוטים יותר להתעסק במחשבות של העלאת גירה (למשל – לחשוב שאם הייתי אומר ככה, אז היה ככה, או אם לא הייתי אומרת את זה אז.. .כלומר עסוקים במחשבות שאינם פותרות את המצב, שאינן מכוונות לעתיד, אלא עוסקות במה שקרה בעבר ובחלק גדול מהזמן בהלקאה עצמית). 

אנשים עם התקשרות לא בטוחה, מדווחים על היותם פחות קשובים לרגע, כלומר בלתת את הדעת למה שקורה כאן ועכשיו עם התכווננות לעתיד. הם יותר עסוקים בהימנעות מהחוויה או פחד מהתעסקות במחשבות וברגשות אישיים ויותר שיפוטיים כלפי עצמם.  

אנשים עם התקשרות לא בטוחה מדווחים על פחות שביעות רצון מהקשרים המשמעותיים שלהם עם אנשים אחרים, ובזמן קונפליקט מדווחים על פחות אפשרויות של פתרון יעיל ונוטים ליותר הימנעות ולעיסוק במחשבות לא יעילות מאשר אנשים עם התקשרות בטוחה. 

 

מסקנות:

 

לימוד ותרגול מיינדפולנס וחמלה עוזר לפתח את היכולת לתת תשומת הלב לרגע הנתון, עוזר לצמצם את השיפוטיות העצמית, את המחשבות השליליות ולשנות את הדפוסים האוטומטיים של הימנעות מרגשות וממחשבות.  כך נוכל לווסת את עצמנו יותר טוב, לבחור תגובות הולמות במקום להגיב מהאוטומט בזמן קונפליקט ובכלל,  ולהיות חברים טובים יותר גם של עצמינו וגם לאחרים ולעולם סביבנו.


Quickert, R. E., & MacDonald, T. K. (2020). Being in the Moment So You Can Keep Moving Forward: Mindfulness and Rumination Mediate the Relationship between Attachment Orientations and Negative Conflict Styles. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(18), 6472

 

  

 

bottom of page